הדגלים האדומים של הקנדידה

זיהומי קנדידה הנם נושא מדובר, שהמודעות אליו ההולכת ומתרחבת בחברה. אך למרות שמדובר בזיהום ששכיחותו עצומה בקרב האוכלוסייה, לא כל קנדידה מסוכנת באותה המידה. ישנם מקרים בהם הקנדידה מתקיימת בכמויות מזעריות, שאינן מהוות בעיה רפואית, וזיהומים בהם התסמינים יהיו מטרידים אך מינוריים.

לעומת זאת, בחלק מהמקרים, זיהומי קנדידה עלולים להיות בעיה חמורה ואף לסכן את הסובלים מהם. המאמר שלפניכם יעסוק בדגלים האדומים של הקנדידה: הסימנים שצריכים להעיד על כך שמשהו לא בריא מתרחש, ויש צורך בטיפול רפואי, על מנת לטפל ולמנוע את התסמינים המסוכנים יותר של הזיהום הפטרייתי. קראו ולמדו כיצד לאבחן נכונה את מצבכם ולהימנע מנזקים בעקבות התפשטות מסוכנת של הקנדידה והצפה בכימיקלים המזיקים שהיא מפרישה.

יד מנופפת בדגל אדום

מצבי דיכוי חיסוני והתפשטות יתר של זיהומי קנדידה

בראש ובראשונה, קיימת חשיבות מרכזית להערכת כמות הקנדידה שבגופכם, ושליטה על התפשטותה. שכן, קנדידה בכמויות נמוכות יחסית איננה מהווה בעיה, לעומת מצבים של התפשטות והתרבות מאסיבית, אשר עלולים להיות מסוכנים.

מצבים הגורמים לפטרייה אופורטוניסטית כמו קנדידה להתרבות יתר על המידה, באופן שעלול לסכן את החולה, מתרחשיםאיור של חיידק בצבע סגול עם פנים מרושעות במרבית המקרים כאשר ישנה פגיעה ברמת החיסוניות. פגיעה כזו יכולה להתרחש כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם מחלת האיידס שפוגעת באופן חמור בתפקוד מערכת החיסון כמו גם בעת קבלת טיפול תרופתי למחלות אוטואימוניות, אשר במקרים רבים כולל חומרים מדכאי תגובות חיסוניות.

מצבים נוספים בהם ישנה פגיעה חיסונית משמעותית מתרחשים תחת השפעת טיפולי הקרנות וכימותרפיה, וכן בעת נטילת טיפול סטרואידיאלי מתמשך.

בנוסף, גם אנשים שעברו השתלת איברים, ומקבלים טיפול תרופתי למניעה של דחיית השתל על ידי גופם, עשויים לסבול מדיכוי חיסוני.

דגלים אדומים וסימני אזהרה לזיהום קנדידה חמור

בעוד שתסמינים כמו זיהומים בנרתיק, פטרת בעור או בציפורניים, הנם נפוצים ומהווים חלק שכיח מתופעות הלוואי של הקנדידה, כאשר נגעים פטרייתיים לבנים מופיעים באזור הפה בקרב מבוגרים – מדובר בסימן ברור לכך שקיימת ירידה יד מנופפת בדגל אדוםחיסונית. קנדידה לא אמורה להתרבות באזור הפה במידה והמערכת החיסונית נמצאת בתפקוד תקין או סביר, וסימני פטרת בפה מהווים תמרור אזהרה המחייב התייחסות, אבחון וטיפול, על מנת להימנע מסיבוכים מסוכנים.

נגעי קנדידה בפה יבואו לידי ביטוי בכתמים לבנים ודביקים, שמלווים בכאב בעת אכילה ושתייה, ועשויים לדמם בעת צחצוח שיניים. בנוסף לכך, אם נצפים מספר סימני קנדידה באזורים שונים בגוף, בעת ובעונה אחת, הכוללים תסמינים שחורגים מזיהומים עוריים בלבד, כדוגמת הפרעות עיכול, ערפול התודעה והחשיבה, דלקות פרקים ועוד רצוי להיבדק כדי לוודא שאין זיהום קנדידה מערכתי, אשר עלול להיות מסוכן, וכמובן, לטפל בבעיה, במידה וזה אכן המצב.

הרעלנים הכימיים שמפרישה פטריית הקנדידה

התסמינים המסוכנים שקנדידה עלולה לגרום להם, כמו גם אלו השכיחים והמתונים יותר, נגרמים למעשה בעיקרם כתוצאה מהכימיקלים שמפרישה פטריית השמר. אחד הרעלים הבעייתיים יותר שהקנדידה מפרישה הנו אצטל-דהיד, חומר המקביל בהשפעותיו לאלכוהול.איור של ברז ממנו יוצאת טיפה של רעל

במינונים נמוכים, רעלן זה עשוי ליצור טשטוש מחשבתי, אבל כשכמותו בגוף גוברת, הוא עלול גם להוות טריגר להתפרצות מחלת האלצהיימר ולגרום לתסמונת הרעלת אלכוהול בקרב עוברים של נשים הרות הלוקות בזיהום קנדידה. בנוסף, רעלן זה מגביר את רמת הסיכון ללקות בסוגי סרטן הקשורים לצריכת אלכוהול, כמו סרטן הכבד.

רעלן נוסף ומזיק ביותר אשר מפרישה פטריית הקנדידה, הנו גליוטוקסין. רעלן זה מדכא את מערכת החיסון וגם מביא להרס של תאים ורקמות שונים בגוף, בראש ובראשונה בכבד. מצב זה עלול ליצור מעגל קסמים שלילי, בו ככל שהקנדידה מתרבה בגוף, וכמות רעלן הגליוטוקסין עולה – כך לגוף קשה יותר להגן על עצמו מפני הזיהום (כי מערכת החיסון נחלשת), ואילו טיהור הרעלים המתבצע על ידי הכבד הופך ליעיל פחות ופחות.

נזקים גופניים חמורים שעלולים להיגרם מזיהום קנדידה נרחב

חשוב להיות מודעים לכך, שבמקרים שתוארו לעיל, בקרב אנשים שסובלים מדיכוי חיסוני, ובמצבים בהם הזיהום הפטרייתי מתפשט באופן נרחב, עלולות להיות לכך השלכות מסוכנות ביותר. אלו כוללות זיהום כללי של הדם, שהנו מסכן חיים, דלקת במסתמי הלב, שמתבטאת בתחילתה בתסמינים של רשרוש בלב, חום, אנמיה וטחול מוגדל, וכן סיבוך של היווצרות של שלל קרסי דייג סביב מח אנושיחסימה בזרימת הדם כתוצאה מהצטברויות וגושים של מושבת פטריות. חסימות מסוג זה בכלי הדם עלולות לגרום לכל הסיכונים המאפיינים קרישי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי.

בנוסף, סיבוכי זיהום הקנדידה המערכתי עלולים לכלול דלקת קרום המוח, שלא תמיד קטלנית בתחילתה, אולם נהיית מסוכנת יותר ויותר ככל שהמחלה הופכת לכרונית, וכן זיהום של הוושט שיכול להוביל להתייבשות או אנורקסיה.

סיבוכים נוספים של זיהומי קנדידה חמורים כוללים דלקות במעי, המתבטאות בכיבים ואף ניקוב של דפנות המעיים ודלקות בכליות, שנפוצות בקרב מאושפזים או חולים המשתמשים באופן קבוע בקטטר. בנוסף, קנדידה שמתחילה כנגעים פטרייתיים בפה, עלולה להתפשט אל עבר הריאות, ולגרום לדלקת שתתבטא בשיעול ממושך, עייפות, חום וקשיי נשימה.

לסיכום

כעת שהנכם מודעים יותר לסכנות התפשטות זיהומי הקנדידה, ויודעים לזהות תסמינים שעלולים להעיד על התרבות בעייתית של הפטרייה, תוכלו להגן על עצמכם מפני מצבים המזיקים באופן חמור לבריאותכם. חשוב שוב להדגיש כי לא כל זיהום קנדידה מהווה סיכון בריאותי חמור, אולם חיוני לזהות את המצבים בהם פטריית השמר יוצאת מכלל שליטה, ולטפל בהם במהרה.

בנוסף, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא, ולטפל בקנדידה גם בשלביה הראשוניים, על מנת למנוע הידרדרות לכדי זיהום נרחב יותר, ומה שלא פחות חשוב – להעלות את איכות חייכם.

רוצה להגיע למרכז ולהיוולד מחדש? פנה עכשיו!

Translate »
WhatsApp chat